חוק הפרטנרות האזרחיות: הצעת חוק שמשנה את המשחק

בעשור האחרון, ראינו תהליך מרשים של שינויים בחוקה הישראלית. מבצע "צוק איתן", הסכמי אברהם והסכם השלום עם האמירויות הסודיות, רק חלק מהם. אך אם ישנה תחושה אחת שמלווה את השינויים האלו, היא התחזקות הזיקה בין האזרחים למדינה וההתחממות בקשרים האזרחיים והחברתיים בין אנשים מגוונים ושונים.

שינוי משמעותי בחוק הפרטנרות האזרחיות שמשנה את הקונספט

אחד השינויים המרכזיים ביותר שחוו האזרחים בישראל בשנים האחרונות הוא חוק הפרטנרות האזרחיות, המכונה גם "חוק החוליה הגאה". החוק הנ"ל מקנה לזוגות זהומים או דו-מיניים זכויות והגנות שהיו עד לא מזמן רק לזוגות המורכבים מאיש ואישה. זהו צעד מרשים המסמל את התחממות החברה הישראלית לנושא הזה וקבלת הקהל הרחבה של זכויות האזרחים והאזרחיות של כל זוג אנושי.

כיצד עובד החוק?

חוק הפרטנרות האזרחיות מקנה זכויות שונות לזוגות המורכבים מאנשי זהות מינית זו או אחרת, באופן תואם לזוגות המורכבים מאיש ואישה. החוק מכיר לזוגות אזרחיים הזוממים להתחייב אחד לשני כלכלית ונפשית, תוך כדי שמירה על זכויותם האישיות. בנוסף, החוק מקנה לזוגות זהומים ודו-מיניים זכויות בתחום הגישה למערכת הבריאות, החינוך והזכויות הקרובות.

בנוסף, החוק מקנה לזוגות הזוממים להקים יחידה דיור שגורסת מהחוק הישראלי זכויות והגנות מקריות. כל זוג אזרחי יכול להקים יחידה דיור גם במקרים בהם מצב הרווקות עדיין קיים, ולכן החוק קורא לזיקה ולהתייצבות תחת המסגרת החוקית של הפרטנרות האזרחיות.

דוגמאות למקרים

כדי להבין באופן טוב יותר את השפעתו של החוק, נביא כאן מספר דוגמאות למקרים מהחיים האמיתיים:

1. ניקוי, בן 35, ואילן, בן 32, הם זוג גאה המתגורר ביחד כבר שנתיים. ניקוי עובד במוסד חינוך, ואילן הוא רוקן בלתי מחייב. בעקבות חוק הפרטנרות האזרחיות, ניקוי זכאי להרגיש ביטחון ולדעת שהזוגיות שלו מוגנת ומקובלת על ידי המדינה. החוק מעניק להם גם זכויות בתחום הבריאות והחינוך, ולכן הם יכולים להתוועד לטיפול רפואי יחדיו ולקבל שירותים חינוכיים כמו כל זוג אחר.
2. יעל, בת 45, ומיה, בת 43, הן זוג גאה שאזרחויות ישראליות, ולאחר כשנתיים של קשיים במערכת הביורוקרטית הישראלית הן מצליחות להקים יחידה דיור משותפת. היחידה מיועדת לגורם הזוג ביחד, והן יכולות ליהנות מיתר הזכויות וההגנות שמגיעות לזוגות המורכבים מאיש ואישה.
3. תמר, בת 28, ומיה, בתה של 6, הן זוג גאה המתגוררות ביחד כבר 5 שנים. תמר הניבה את סיעודה על מנת לגדל את מיה, בת ביולוגיה שלה. בעקבות חוק הפרטנרות האזרחיות, מיה זכאית לקבלת סיוע סוציאלי כמו ילדה של זוג אחר, והיא יכולה להיות רשומה כפקידה בתעסוקה המשתנה של תמר.

התהליך החקיקתי

למרות התמיכה הרחבה של ציבור הישראלי בחוק הפרטנרות האזרחיות, התהליך החקיקתי של החוק היה מורכב ורב שלבי. תיקוני החוק עברו המון דיונים ושיפורים שונים בוועדות הכנסת ובוועדות הממשלה. מספר ציונים דתיים וימניים בכנסת ביקשו להפריע לתהליך ולהשתמש בהצבעה נגד החוק, ואף כתבו חוקי הצעה נגדיים. אך לסוף הסיפור, החוק עבר את ההצבעות הרשמיות והתקבל במרבית מוחלטת.

טבלת התהליך החקיקתי

עיקרי החוק המוצע

חוק הפרטנרות האזרחיות, שהוצע על ידי חברת הכנסת ציפי לבני, מבקש לאפשר לזוגות שאינם יכולים או מעוניינים להינשא – בעיקר זוגות חד-מיניים – להירשם כ"פרטנרים" וליהנות מזכויות משפטיות דומות לאלה שיש לזוגות נשואים. על פי הצעת החוק, פרטנרים רשומים יוכלו בין היתר לאמץ ילדים במשותף, להיות מיופי כוח הדדי בעניינים רפואיים, לרשת זה את זה בביטוח לאומי ובקרנות פנסיה, וליהנות מפטורים והנחות במיסוי כמו בני זוג נשואים.

מחלוקות בנושא

הצעת החוק עוררה מחלוקת ציבורית נרחבת בישראל בין תומכים הטוענים כי מדובר בצעד הומני ושוויוני, לבין מתנגדים הרואים בכך פגיעה במשפחה המסורתית. גם בקרב הקואליציה יש חילוקי דעות חריפים בנושא, ולא ברור אם ראש הממשלה יאפשר הצבעה חופשית על החוק או יורה על הצבעה ממשלתית נגדו.

שינויים מרתקים בחוק הפרטנרות האזרחיות שיכולים לשנות את המציאות

מסקנה

חוק הפרטנרות האזרחיות הוא תוצאה ישירה של התחממות החברה הישראלית והקבלה הרחבה של זכויות האזרחים והאזרחיות של כל זוג אנושי. החוק מקנה לזוגות הזוממים לחיות יחד זכויות והגנות תוך כדי שמירה על זכויותם האישיות. התהליך החקיקתי של החוק היה מורכב וכלל דיונים מרתקים בוועדות הכנסת והממשלה, עם ניסיונות נגדיים להפריע לתהליך. אך לסוף הסיפור, החוק עבר את ההצבעות הרשמיות והתקבל במרבית מוחלטת. החוק מהווה פסקת זמן מרגשת בהתפתחות המשפט הישראלי ועידוד לזוגיות גאה ושיוויון הזדמנויות.