עזיבת הבית לפני גירושין – כדאי?
רבים חווים את זה: ריב מתמשך, תחושת ניכור שהולכת ומתגברת, ופתאום מגיע הרגע שבו מישהו מבני הזוג – לעיתים היא, לעיתים אתה – אומר: "אולי פשוט תעזוב את הבית?"
נשמע פשוט. אולי אפילו מתבקש. אבל רגע לפני שאתם אורזים מזוודה ונעלמים לדירת חברים, חשוב להבין דבר אחד – לעזוב את הבית לפני גירושין זה לא מהלך סמלי בלבד. זו החלטה משפטית לכל דבר שיכולה להשפיע עליכם, על ילדיכם, על רכושכם – ועל המשך חייכם.
למה בכלל עולה הרעיון לעזוב?
בדרך כלל, זה קורה בסערת רגשות. אחרי ריב סוער או תהליך ממושך של שחיקה זוגית. לעיתים זה נראה כמו פתרון להרגעת הרוחות, מחווה של רצון טוב או בריחה זמנית ממתח בלתי נסבל. אך מאחורי ההחלטה הפשוטה לכאורה, מסתתרים סיבוכים משפטיים, רגשיים ורכושיים עמוקים.
האם חייבים לעזוב אם בן/בת הזוג מבקשים?
התשובה המשפטית הברורה היא: לא. אף אחד לא יכול לחייב אתכם לעזוב את הבית המשותף לפני גירושין, אלא אם ניתן צו הרחקה מטעם בית המשפט. עצם הבקשה, או אפילו דרישה תקיפה מבן/בת הזוג, אינה מחייבת משפטית. למעשה, נטישה מרצון של הבית המשותף – גם אם נעשתה "מרצון" – עלולה להתפרש בבית המשפט כהודאה בכישלון הנישואין ולפגוע בזכויותיכם.
איך עזיבת הבית יכולה לפגוע?
עורך דין מנוסה יאמר לכם: עזיבה לא מתוכננת של הבית עלולה להשפיע לרעה על כמה תחומים מרכזיים:
1. בהיבט הרכושי:
עזיבת הבית עלולה להתפרש כהסכמה לפירוק התא המשפחתי. גם אם זכויותיכם ברכוש משותף לא נמחקות, הוויתור על המגורים בנכס עלול להשפיע על אופן חלוקתו, במיוחד אם תתווסף לכך טענה של "אשם בגירושין".
2. בענייני משמורת וזמני שהות:
הורה שעוזב את הבית ומתרחק מהילדים – אפילו למספר ימים – עלול להצטייר כמי שזנח את הילדים, מה שעלול להשפיע על קביעות עתידיות לגבי זמני השהות ואף על גובה המזונות.
3. בהיבט הכלכלי:
מי שעוזב את הבית ועובר לדירה אחרת או לבית מלון, עשוי להיתפס כמי שיש לו אמצעים כלכליים. דבר כזה יכול להשפיע על קביעת המזונות ואף על אופן חלוקת המשאבים בעת הגירושין.
ומה אם מדובר בשכירות?
גם במקרה שבו הבית המשותף הוא דירה שכורה, עזיבה לא פוטרת אתכם מההתחייבות בחוזה השכירות. להפך – הצד שעוזב עלול להיתקל בהתחייבות חוזית לתשלום שכר דירה, גם אם איננו מתגורר עוד בנכס.
ומה עם הנכסים בבית?
עזבתם את הבית והשארתם בו את כל הריהוט, הכלים, המקרר והמיטה? ייתכן שזה יתפרש כוויתור, אפילו לא רשמי. בן הזוג שנותר בדירה יכול להשתמש בהם, למכור אותם ואף לטעון כי אינכם זקוקים להם עוד. מהלך כזה עלול להקשות על השבת הרכוש בהמשך.
ומה אם עוזבים בגלל אלימות?
כמובן, אם מדובר באלימות – עזיבה מוצדקת ואף חיונית. כאן יש חשיבות רבה ללווי משפטי מיידי, לצורך קבלת צווי הרחקה, שמירה על בטחונכם האישי ועמידה על זכויותיכם.
ומה לגבי נשים לעומת גברים?
למרבה הצער, לעיתים בתי המשפט תופסים עזיבת הבית באור שונה בין נשים לגברים. אישה שעוזבת את הבית עלולה להיתפש כמי שבחרה לפרק את התא המשפחתי ולוותר על חלק מהזכויות (כמו מזונות אישה או הכתובה). גבר לעומת זאת, עשוי להיתקל בקשיים אסטרטגיים בניהול ההליך המשפטי, במיוחד מול טענות של נטישת המשפחה והילדים.
לסיכום – לא עוזבים בלי ייעוץ
עזיבת הבית נשמעת כמו צעד טבעי כשנמאס, כשכואב, כשאין אוויר לנשום. אבל היא עלולה להיות הצעד הגרוע ביותר שתעשו – אם תעשו אותו בלי מחשבה ובלי ייעוץ משפטי.
אל תקבלו החלטות מתוך סערת רגשות. גם אם ברור לכם שהקשר נגמר – גשו לעורך דין, שימו את הדברים על השולחן, ובנו אסטרטגיה שתשמור עליכם, על ילדיכם, על זכויותיכם.
אם אתם שוקלים להתגרש או מרגישים שהגעתם למבוי סתום, אל תישארו לבד עם המחשבות. התייעצו מוקדם ככל האפשר – זה יכול לעשות את ההבדל בין פירוק מסודר ונכון לבין הסתבכות מיותרת