מה זה לשון הרע ומתי ניתן להגיש תביעה

מה זה לשון הרע ומתי ניתן להגיש תביעה?

פרסום פוגעני בפייסבוק, הודעה בקבוצת וואטסאפ, ביקורת שלילית על בעל עסק או האשמה שנשלחה לעובדים במקום העבודה – כל אלה עלולים, בנסיבות מסוימות, להיחשב לפרסום לשון הרע.

עם זאת, לא כל אמירה מעליבה או ביקורת שאינה נעימה מקימה באופן אוטומטי עילה לתביעה. כדי לבחון אם ניתן להגיש תביעת לשון הרע, יש לבדוק מה בדיוק נאמר, בפני מי הדברים פורסמו, כיצד הם עשויים להתפרש והאם עומדת למפרסם אחת ההגנות הקבועות בחוק.

מהי לשון הרע על פי החוק?

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965, נועד להגן על שמו הטוב של האדם, תוך שמירה על חופש הביטוי ועל האפשרות לקיים ביקורת ושיח ציבורי.

לשון הרע היא פרסום שעלול, בין היתר:

להשפיל אדם בעיני אחרים או להפוך אותו למטרה לשנאה, לבוז או ללעג

;

לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו

;

לפגוע בעבודתו, בעסקו, במקצועו או במשרתו

;

לבזות אדם בשל מאפיינים אישיים המנויים בחוק

.

הפגיעה אינה חייבת להתרחש בפועל כדי שהפרסום ייבחן כלשון הרע. השאלה המרכזית היא האם הדברים עלולים לפגוע בשמו של האדם בעיני מי שנחשף אליהם.

לדוגמה, ייחוס של עבירה פלילית לאדם, טענה שבעל מקצוע מרמה לקוחות, האשמה של עובד בגניבה או פרסום שלפיו אדם מתנהל באופן בלתי מוסרי עשויים להיחשב ללשון הרע. ההכרעה תלויה תמיד בנוסח הפרסום ובהקשר שבו נאמרו הדברים.

מה נחשב ל"פרסום"?

כדי להגיש תביעת לשון הרע מומלץ ראשית כל להיוועץ עם עורך דין לשון הרע שיבחן את הדברים לעומקם.

לצד זאת, להלן מספר דגשים והיבטים שצריך להבין; בדרך כלל לא מספיק שהדברים נאמרו לנפגע בלבד. נדרש שהאמירה הגיעה, או הייתה עשויה להגיע במקרה של פרסום בכתב, לאדם נוסף מלבדו.

פרסום יכול להיעשות כמעט בכל דרך, ובהן:

פוסט או תגובה ברשת חברתית

;

הודעה בקבוצת

וואטסאפ

;

הודעת דואר אלקטרוני שנשלחה למספר נמענים

;

מכתב שנשלח למעסיק, ללקוחות או לבני משפחה

;

ביקורת באתר אינטרנט או בכרטיס עסק

;

סרטון, תמונה, הקלטה או קריקטורה

;

אמירה בעל פה בפני אנשים אחרים

.

גם פרסום שאינו מציין במפורש את שמו של הנפגע עשוי להקים עילת תביעה, כאשר ניתן להבין מהתוכן או מהנסיבות במי מדובר.

לעומת זאת, הודעה פרטית שנשלחה רק לאדם שנפגע ממנה, מבלי שאדם אחר נחשף אליה, בדרך כלל אינה מקיימת את יסוד הפרסום הנדרש בתביעה אזרחית לפי החוק.

האם שיתוף של פרסום ברשת נחשב ללשון הרע?

אדם אינו חייב להיות מי שכתב את הפרסום המקורי כדי להיחשף לתביעה. גם הפצה חוזרת של תוכן עלולה להיחשב לפרסום נוסף.

בית המשפט העליון הבחין בהקשר של פייסבוק בין לחיצה על כפתור "שיתוף", שמפיצה את הפרסום לקהל נוסף ועשויה להקים אחריות, לבין סימון "לייק", שאינו נחשב בדרך כלל לפרסום עצמאי לצורך תביעת לשון הרע. כל מקרה עדיין נבחן על פי נסיבותיו.

לכן, גם מי שלא ניסח את ההאשמה בעצמו צריך לשקול היטב לפני שהוא משתף אותה עם אחרים.

האם כל קללה או עלבון הם לשון הרע?

לא בהכרח.

בתי המשפט אינם בוחנים מילים בחלל ריק. הם בודקים כיצד אדם סביר היה מבין את האמירה על רקע השיחה, מערכת היחסים בין הצדדים, זהות הנמענים והנסיבות שבהן היא פורסמה.

קללה שנאמרה במהלך ויכוח רגעי עשויה להיחשב להתפרצות חסרת נימוס בלבד. לעומת זאת, אמירה שמייחסת לאדם מעשה מסוים, כגון גניבה, אלימות, מרמה או התנהלות מקצועית פסולה, עשויה לפגוע באופן ממשי בשמו הטוב.

גם הצגת הדברים כ"שאלה", כבדיחה או כרמיזה אינה מונעת בהכרח תביעה. בית המשפט בוחן את המסר שהפרסום מעביר בפועל, ולא רק את צורת הניסוח שנבחרה.

מתי ניתן להגיש תביעת לשון הרע?

כדי להעריך אם קיימת עילת תביעה, יש לבחון מספר שאלות מרכזיות:

האם פורסם תוכן פוגעני?

יש לבדוק את המילים המדויקות שנאמרו או נכתבו. לא די בתחושה כללית שהפרסום היה מעליב. צריך להראות מה פורסם וכיצד הוא עלול להשפיל, לבזות או לפגוע.

האם אדם נוסף נחשף לפרסום?

כאשר הדברים הגיעו לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע, עשוי להתקיים יסוד הפרסום. ככל שהפרסום הופץ לקהל רחב יותר, כך עשויה לגדול חומרת הפגיעה.

האם ניתן לזהות את הנפגע?

אין חובה ששמו המלא של האדם יופיע בפרסום. די בכך שאנשים המכירים את הנסיבות יוכלו להבין למי הדברים מתייחסים.

האם קיימת משמעות פוגענית בעיני האדם הסביר?

המבחן אינו רק כיצד הנפגע עצמו הרגיש, אלא כיצד הציבור או קהל היעד שאליו הופנה הפרסום צפוי להבין אותו.

האם עומדת למפרסם הגנה משפטית?

גם כאשר פרסום מסוים נחשב ללשון הרע, הנתבע עשוי לטעון כי עומדת לו אחת ההגנות הקבועות בחוק. לכן, לפני הגשת תביעה חשוב לבחון לא רק את הפגיעה, אלא גם את טענות ההגנה הצפויות.

אילו הגנות עשויות לעמוד למי שפרסם את הדברים?

החוק קובע מספר הגנות מרכזיות.

הגנת אמת בפרסום

לא מספיק שהמפרסם יוכיח שהפרסום היה נכון. לצורך הגנת אמת בפרסום, עליו להראות בדרך כלל גם שהיה בפרסום עניין ציבורי.

המשמעות היא שגם כאשר הדברים נכונים, עדיין נבחנת השאלה האם הייתה הצדקה ציבורית לפרסמם ובאיזה אופן נעשה הפרסום.

פערים שוליים שאינם משנים את משמעות הפרסום לא בהכרח ישללו את ההגנה, אך טענה כללית שלפיה "כולם יודעים שזה נכון" אינה תחליף להצגת ראיות.

הגנת תום הלב

בנסיבות המפורטות בחוק, עשויה לעמוד למפרסם הגנת תום הלב. כך, למשל, החוק מתייחס לפרסומים שנעשו מתוך חובה חוקית, מוסרית או חברתית, לשם הגנה על עניין אישי כשר, במסגרת הבעת דעה בנסיבות מסוימות או בדרך של הגשת תלונה לרשות מוסמכת.

עצם השימוש במילים "לדעתי" אינו מעניק חסינות אוטומטית. בית המשפט רשאי לבדוק אם הפרסום נעשה בתום לב, אם המפרסם נקט אמצעים סבירים לבדיקת המידע ואם היקף הפרסום היה מידתי.

פרסומים מותרים

החוק מעניק הגנה מיוחדת לפרסומים מסוימים הקשורים, בין היתר, להליכים משפטיים, לדיונים רשמיים ולבעלי תפקידים המנויים בחוק.

במקרים כאלה עשוי הפרסום להיות מוגן גם כאשר תוכנו פוגעני. לכן, חשוב לבדוק את המסגרת שבה הדברים נאמרו ולא להסתפק בקריאת המשפט בפני עצמו.

האם אפשר לתבוע גם כאשר לא נגרם הפסד כספי?

כן.

החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד לתקרה הקבועה בחוק, המתעדכנת בהתאם למנגנון ההצמדה. כאשר מוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, ניתן לבקש פיצוי עד לכפל התקרה הסטטוטורית.

עם זאת, הפיצוי אינו ניתן באופן אוטומטי. בית המשפט בוחן, בין היתר, את חומרת הדברים, היקף הפרסום, מספר האנשים שנחשפו אליו, מעמד הצדדים, התנהלות המפרסם, הסרת הפרסום, פרסום התנצלות וההשפעה שהייתה לפרסום על הנפגע.

כאשר נגרם נזק ממשי, כגון אובדן לקוחות, פיטורים, ביטול התקשרות עסקית או הוצאות טיפוליות, ניתן לדרוש פיצוי המבוסס על הנזק, בכפוף להצגת ראיות מתאימות.

אילו סעדים אפשר לבקש בתביעה?

מלבד פיצוי כספי, ניתן לבקש במקרים המתאימים סעדים נוספים, כגון:

הסרת הפרסום

;

פרסום תיקון או הכחשה

;

פרסום פסק הדין

;

צו האוסר על המשך הפצת הדברים

;

השבת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין

.

לא בכל מקרה יינתנו כל הסעדים, ולבית המשפט נתון שיקול דעת בהתאם לנסיבות.

מה צריך לעשות מיד לאחר גילוי הפרסום?

פרסומים באינטרנט עלולים להימחק בתוך דקות. לכן, עוד לפני שפונים למפרסם, חשוב לשמור את הראיות.

מומלץ לתעד:

צילום מסך מלא הכולל את נוסח הפרסום

;

שם החשבון או מספר הטלפון של המפרסם

;

התאריך והשעה

;

כתובת העמוד או הקישור

;

מספר התגובות, השיתופים והחשיפות, ככל שניתן

;

שמותיהם של אנשים שנחשפו לפרסום

;

הודעות או מסמכים המעידים על הנזק שנגרם

.

כדאי לשמור גם את הפרסום בפורמט נוסף ולא להסתמך רק על צילום מסך חתוך. במקרים מסוימים פנייה מוקדמת מדי למפרסם עלולה להוביל למחיקת התוכן לפני שתועד כראוי.

האם חייבים לשלוח מכתב התראה לפני הגשת התביעה?

אין חובה כללית לשלוח מכתב התראה בכל תביעת לשון הרע. עם זאת, במקרים רבים מדובר בצעד שיכול לסייע בהסרת הפרסום, בקבלת התנצלות, בפרסום תיקון או בפתרון המחלוקת ללא הליך משפטי.

מצד שני, מכתב שאינו מנוסח נכון עלול להסלים את הסכסוך או לחשוף מראש את מלוא הטענות והראיות. ההחלטה אם לפנות לפני התביעה צריכה להתקבל בהתאם לזהות המפרסם, חומרת הפרסום, תפוצתו והסיכוי להסיר אותו במהירות.

היכן מגישים תביעת לשון הרע?

תביעות לשון הרע מוגשות בדרך כלל לבית משפט השלום, בהתאם לסכום התביעה ולסעדים המבוקשים.

כאשר מדובר בתביעה בסכום הנמצא בתחום סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות והתובע הוא אדם פרטי הזכאי להגיש תביעה במסלול זה, ניתן במקרים המתאימים להגיש גם תביעת לשון הרע כתביעה קטנה. הרשות השופטת מציינת במפורש כי תביעות קטנות יכולות לעסוק גם בלשון הרע. עם זאת, בית המשפט רשאי להעביר תיק מורכב למסלול משפטי מתאים יותר.

חשוב לבדוק את התמונה המלאה לפני הגשת תביעה

תביעות לשון הרע עוסקות בהתנגשות בין שתי זכויות חשובות: זכותו של אדם לשם טוב וזכותו של אדם אחר לחופש ביטוי, לביקורת ולהבעת דעה.

לכן, העובדה שפרסום גרם לכעס, למבוכה או לפגיעה רגשית אינה מספיקה לבדה. מנגד, אין צורך להמתין עד שהפרסום יגרום לקריסה עסקית או לפיטורים כדי לבחון נקיטת הליכים.

לפני שמגישים תביעה, יש לבדוק את נוסח הפרסום המדויק, את היקף החשיפה, את זהות המפרסם, את הראיות הקיימות ואת ההגנות שעשויות להיטען. בחינה מוקדמת של כל אלה יכולה לסייע להעריך אם קיימת עילת תביעה, אילו סעדים נכון לבקש ומהי הדרך המתאימה ביותר לפעול.

המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה של פרסום לשון הרע צריך להיבחן לפי נסיבותיו והראיות הקיימות בו.